איך נבנתה המפה — ולמה אפשר לסמוך עליה

חמישה שלבים, כולם רצים מקומית על מחשב נייד. בלי שירותי ענן, בלי תרגום לאנגלית.

1. חלוקה לפרשיותפיצול נוסח התורה לפי סימני {פ} ו־{ס} — חלוקת הפרשיות הפתוחות והסתומות המסורתית. כך מתקבלות 667 יחידות, מבראשית ועד דברים. לא פסוקים (קצרים מדי) ולא פרקים (חלוקה מאוחרת) — אלא היחידה שהטקסט עצמו נושא.
2. טביעת־משמעות (embedding)כל פרשייה מתורגמת לרשימת מספרים שמייצגת את משמעותה, בעזרת NeoDictaBERT — מקודד עברי של דיקטה, 768 ממדים. פרשייה ארוכה נקראת בחלקים על גבולות פסוקים ומאוחדת; שום טקסט אינו נקטע.
3. הקרנה לתלת־ממד (UMAP)רשימת המספרים הארוכה מכווצת לשלושה ממדים כדי שאפשר יהיה להציגה כנקודה. זה המיקום שעל המפה — לתצוגה בלבד.
4. קיבוץ לאשכולות (KMeans)הפרשיות מקובצות לפי הדמיון ביניהן — על סמך טביעת־המשמעות המלאה, לא המיקום המכווץ. הכלל: לקבץ במקום שבו המשמעות חיה, להציג במקום שבו העין עובדת.
5. מתן שמות (DictaLM 3.0)לכל פרשייה כותרת ולכל אשכול שם — בעברית, על ידי מודל שפה עברי של דיקטה (12B), מקומי. ללא תרגום.

לחיצה על פרשייה חושפת את התאומים שלה. כל עדשה אינה מודדת דמיון גולמי אלא כיול לרקע: בכמה סטיות תקן הצמד חורג מעל הדמיון הרגיל של אותה פרשייה לשאר התורה (ברוח arXiv:2506.24117). כך ה"במיוחד" אמיתי — וגם חסין לאניזוטרופיה (ראו למטה).

שלושה שדרוגים, כל אחד נמדד ולא הונח. ההשראה: קריאת המאמר "The Anisotropy Problem".

השיטה נבדקה מול רשימות הקבלות מקובלות — לא מול תחושת בטן.

כל המספרים מחושבים מן הסקריפטים בקוד, מול אותן רשימות־זהב — לא הוגדרו ידנית.

• האשכולות הם נושאיים וז'אנריים שצפו מעצמם — לא טענה על מקורות או מחברים. המפה מקבצת פרשיות שנקראות דומה. זו תופעה אמיתית ושימושית, אך אינה השערת התעודות ואינה מתחזה לה. (יש מחקר נפרד לכך.)
• דמיון גבוה אינו הוכחה להקבלה מכוונת. הצמדים והמספרים מחושבים, אך הפרשנות בסיור היא הצעת קריאה — לא קביעה.
• מיקומי ה־UMAP הם לתצוגה בלבד. זהות האשכול באה מן המרחב המלא (768 ממדים), לא מן הנקודה המכווצת.
• שמות האשכולות נוצרו על ידי מודל שפה (DictaLM 3.0) ונשמרו במטמון — שימושיים, אך לא מילון רשמי.
• שיפור התאומים מבוסס על הכללה מדברי־הימים/שמואל־מלכים אל הרמיזה הפנים־תורתית; רשימת־הזהב התורה מאשרת היעדר נסיגה, לא שיפור, בהקבלות החוקיות.